תוכן עניינים:
- הדמות הבדיונית בשידור משפיעה על הקהל מבחינה פסיכולוגית
- מדוע דמות בדיונית יכולה להרגיש אמיתית כל כך?
- תופעה תחבורה נרטיבית תוך כדי נהנה מסיפורים בדיוניים
סיפור בדיוני מעניין גורם לעיתים קרובות לקהל לשקוע בקו העלילה. כמו בסרט, הדמויות הבדיוניות בסיפור הסרט יכולות להרגיש אמיתיות ולהשפיע פסיכולוגית על הקהל.
צופי הסרטים יכולים להצטרף לדמעות, אכזבה וכעס במהלך התוכנית. למעשה, לפעמים זה יכול להישאר זמן מה אחר כך. למה זה קרה?
הדמות הבדיונית בשידור משפיעה על הקהל מבחינה פסיכולוגית
חובבי הסיפורים הבדיוניים שקועים לעיתים קרובות בסיפור ונסחפים ברגשות, כמו רגשות של עצב וכעס שגורמים להם לבכות. הדמויות בסיפור בדיוני יכולות להרגיש אמיתיות כל כך שהן משפיעות פסיכולוגית על הקהל להרגיש מאושר או עצוב.
למשל, דרמות קוריאניות "עולם הנשואים" המתאר חיי נישואים אירוניים. חייו של ג'י סון-וו, הדמות הנשית הראשית בסיפור, נראים מושלמים בהתחלה. היא מצליחה בקריירה ויש לה בעל אוהב מאוד. עם זאת, פתאום עימות מסובך ובגידה הורסים הכל.
מסופר על ג'י סאן-וו ולי טאה-אוי כזוג נשוי שאוהב זה את זה. פרק שני בדרמה מציג את רגעי הפלאשבק הרומנטיים של בני הזוג, בהם טאה או (הבעל) מבטיח חיים שלמים של אהבה.
ואז הסצינה חוזרת להווה, ומציגה את הרגע של הרומן של טאה-או עם דא-קיונג, אישה צעירה שנחשבת לחברה על ידי סון-וו.
הדרמה, המשודרת גם בתחנת הטלוויזיה הארצית, מסוגלת לעורר את רגשות הקהל האינדונזי. עד כדי כך, השחקנית שגילמה את הדמות דה-קיונג הפכה לנושא בריונות מצד גולשי רשת אינדונזים מכיוון שהיא נחשבה להרס מערכות יחסים.
בנוסף, ישנן דוגמאות רבות לדמויות בסיפורים בדיוניים שמרגישות כל כך אמיתיות ויכולות לעורר רגשות מהקהל. אחד מהם הוא סרט "לֵץ" (2019) שנאמר שהוא מסוגל לגרום לצופים רבים לקוצר נשימה וחרדה.
תנאי זה מראה כי הקהל יכול להתחבר לדמות הבדיונית מבחינה פסיכולוגית או רגשית. מעניין שרגשות אלה אינם חלים על כולם. למרות שחלקם התייפחו, היו גם צופים שלא הרגישו שום רגש.
מדוע דמות בדיונית יכולה להרגיש אמיתית כל כך?
אחת הסיבות שהקהל באמת יכול להרגיש את רגשות הדמויות בסרט היא בגלל רגשות האמפתיה והאהדה. יש אלמנט של קשר בין הדמויות לחיי הקהל בעולם האמיתי.
"חוויות עם דמויות בדיוניות נוגעות לקהל, בשל העובדה שלכל אחד יש חוויות עמוקות לאורך כל חייהן", מסביר הווארד סקלאר, חוקר פילולוגיה באוניברסיטת הלסינקי, פינלנד שהוא גם מחבר הספר. סימפטיה האמנותית של הסיפורת .
אמפתיה ואהדה הן תופעות שאנו חווים כמעט ביום יום. חוויות אלה משפיעות על האופן בו אנו מגיבים פסיכולוגית לדמויות בדיוניות.
אם לצטט את המאמר המדעי באינציקלופדיה בסטנפורד, אמפתיה מאפשרת לנו לחוות את רגשותיהם של אחרים או לפחות לדמיין אילו רגשות אנשים אחרים חווים.
תחושת אמפתיה זו יכולה להוביל לאחר מכן לאהדה, כלומר ליכולת להבין שאדם אחר חווה כאב. תחושות של אהדה לעיתים קרובות מעודדות מישהו לרצות לעזור או להפחית את הכאב.
נקודת המבט בבניית כל דמות בסיפור בדיוני מאפשרת לקהל לדמיין פסיכולוגית את כאבה של הדמות. הצופים יכולים לחוש את הכאב מרחוק, בדיוק כמו מה שקורה בדרמות קוריאניות "עולם הנשואים" .
הרגשות שהקהל חש כלפי סון-וו עוררו על ידי המשחק יוצא הדופן של השחקן והשחקנית. אולי הקהל מעולם לא חווה שהוא מרומה על ידי מאהב כמו מה שקרה לסאן-וו, אבל הם עדיין יכולים להרגיש את הרגש.
"כל עוד יש נקודת מבט רגשית, היכולת הפסיכולוגית שלנו לתפוס דמויות בדיוניות תחרוג מכל הפרטים בסיפור", אמר סקלר.
תופעה תחבורה נרטיבית תוך כדי נהנה מסיפורים בדיוניים
תחושות אמפתיה לדמות בדיונית בספר או בסרט מוזכרות גם כן תחבורה נרטיבית. זהו מצב בו הקהל מרגיש נכלל ומעורב בעלילת סיפור, כך שהוא יכול להשפיע על גישתו בחיים האמיתיים, גם לאחר שסיימו לקרוא או לצפות בסרט.
בתופעה זו, תחושת האמפתיה של הקהל מגיעה לשלב כאילו הוא יכול למצב את עצמו כדמות זו. דמויות בדיוניות המשפיעות על פסיכולוגיה ותחושות אמפתיה של האדם יכולות להיות טובות.
"כוחם של גיבורים מסיפורים ובסרטים בדיוניים יכול לעורר השראה בצופים ואף לשמש כמודלים לחיקוי ולעורר השראה לחלום אחר חלומות", כתב כתב עת ב האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה .
